הסכם השותפות הכלכלית המקיפה האזורית (RCEP), הסכם הסחר החופשי הגדול בעולם, נכנס לתוקף ביום הראשון של 2022. ה-RCEP כולל 10 חברות ASEAN, סין, יפן, הרפובליקה של קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד.האוכלוסייה הכוללת של 15 המדינות, התוצר המקומי הגולמי והמסחר מהווים כולם כ-30% מהכלל העולמי.לאחר כניסת RCEP לתוקף, המדינות החברות יכולות ליהנות ממכסים מועדפים כאשר הן מייצאות סחורות.האם זה יביא לשינויים חדשים?
הקורס והתוכן של משא ומתן RCEP
RCEP הועבר עם הוצג לראשונה בפסגת ASEAN ה-21 בשנת 2012. המטרה היא לכונן הסכם סחר חופשי עם שוק מאוחד על ידי הפחתת מכסים וחסמים שאינם מכסים.משא ומתן RCEP כולל סחר בסחורות, סחר בשירותים, השקעות וכללים, ולמדינות החברות ב-RCEP יש רמות שונות של פיתוח כלכלי, כך שהן נתקלות בכל מיני קשיים במשא ומתן.
במדינות החברות ב-RCEP יש אוכלוסייה של 2.37 מיליארד, המהווים 30.9% מכלל האוכלוסייה, המהווים 29.9% מהתמ"ג העולמי.ממצב היבוא והיצוא העולמי, היצוא מהווה 39.7% מהיצוא העולמי והיבוא מהווה 25.6%.שווי הסחר בין המדינות החברות ב-RCEP הוא כ-10.4 טריליון דולר, המהווים 27.4% מהשווי העולמי.ניתן למצוא כי המדינות החברות ב-RCEP הן בעיקר מוכוונות יצוא, ושיעור היבוא נמוך יחסית.מבין 15 המדינות, סין מהווה את החלק הגדול ביותר של היבוא והיצוא בעולם, ומהווה 10.7% מהיבוא ו-24% מהיצוא ב-2019, ואחריה 3.7% מהיבוא והיצוא של יפן, 2.6% מהיבוא והיבוא של דרום קוריאה. 2.8% מהיצוא.עשר מדינות ASEAN מהוות 7.5% מהיצוא ו-7.2% מהיבוא.
הודו פרשה מהסכם RCEP, אך אם הודו תצטרף בשלב מאוחר יותר, פוטנציאל הצריכה של ההסכם יוגבר עוד יותר.
השפעת הסכם RCEP על טקסטיל והלבשה
ישנם הבדלים כלכליים גדולים בין המדינות החברות, רובן מדינות מתפתחות, ורק יפן, ניו זילנד, אוסטרליה, סינגפור ודרום קוריאה הן מדינות מפותחות.ההבדלים הכלכליים בין המדינות החברות ב-RCEP גם הופכים את חילופי הסחורות לשונות.בואו נתמקד במצב הטקסטיל וההלבשה.
בשנת 2019, יצוא הטקסטיל וההלבשה של מדינות החברות ב-RCEP היה 374.6 מיליארד דולר, המהווה 46.9% מהעולם, בעוד שהיבוא היה 138.5 מיליארד דולר, המהווה 15.9% מהעולם.לפיכך ניתן לראות שהטקסטיל והלבוש של מדינות החברות ב-RCEP מוכווני יצוא בעיקר.מכיוון ששרשרת תעשיית הטקסטיל וההלבשה של המדינות החברות לא הייתה בטוחה, גם הייצור והשיווק של טקסטיל והלבשה היו שונים, מהם וייטנאם, קמבודיה, מיאנמר, אינדונזיה ואזורי ASEAN אחרים היו בעיקר יצואניות נטו, וכך גם סין.סינגפור, ברוניי, הפיליפינים, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד היו יבואניות נטו.לאחר כניסת RCEP לתוקף, המכסים בין המדינות החברות יופחתו במידה ניכרת ועלויות הסחר יירדו, ואז ארגונים מקומיים לא רק יתמודדו עם תחרות מקומית, אלא גם תחרות מצד מותגים זרים תהפוך ברורה יותר, במיוחד השוק הסיני הוא היצרן הגדול והגדול יבואן בין המדינות החברות, ועלות הייצור של טקסטיל והלבשה בדרום מזרח אסיה ובאזורים אחרים היא כמובן נמוכה מזו של סין, כך שחלק מהמוצרים יושפעו ממותגים מעבר לים.
מנקודת מבט של מבנה היבוא והיצוא של טקסטיל והלבשה במדינות החברות הגדולות, למעט ניו זילנד, דרום קוריאה ויפן, שאר המדינות החברות מייצאות בעיקר ביגוד בתוספת טקסטיל, בעוד שמבנה היבוא הוא על להפך.קמבודיה, מיאנמר, וייטנאם, לאוס, אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד, סין ומלזיה מייבאות בעיקר טקסטיל.מכאן, אנו יכולים לראות כי יכולת עיבוד ההלבשה של משתמשי הקצה במורד הזרם של אזור ASEAN הייתה חזקה, והתחרותיות הבינלאומית שלו גדלה בשנים האחרונות, אך השרשרת התעשייתית במעלה הזרם לא הייתה מושלמת וחסרה אספקה משלה של חומרי גלם וחומרי גלם למחצה. -מוצרים מוגמרים.לכן, במעלה הזרם ובאמצע הזרם היו תלויים מאוד ביבוא, בעוד אזורים מפותחים כמו יפן ודרום קוריאה ייבאו בעיקר טקסטיל והלבשה, שהיו מקומות הצריכה העיקריים.כמובן שבין המדינות החברות הללו, סין הייתה לא רק מקום הייצור העיקרי אלא גם מקום הצריכה העיקרי, והשרשרת התעשייתית הייתה מושלמת יחסית, כך שיש גם הזדמנויות וגם אתגרים לאחר הפחתת המכסים.
אם לשפוט על פי תוכנו של הסכם RCEP, לאחר כניסת הסכם RCEP לתוקף, הוא יכול לסייע בהורדת תעריפים משמעותית ולמלא את ההתחייבות להשקעה פתוחה בשירותים, ויותר מ-90% מהסחר בסחורות באזור ישיג בסופו של דבר תעריף אפס .לאחר הפחתת המכסים, עלות הסחר בין המדינות החברות יורדת, כך שהתחרותיות של המדינות החברות ב-RCEP משתפרת באופן משמעותי, כך שהיא תורמת לגידול הצריכה, תוך התחרותיות של טקסטיל והלבשה מבסיסי ייצור מרכזיים כמו הודו. , בנגלדש, טורקיה ובסיסי ייצור מרכזיים אחרים ירדו ב-RCEP.במקביל, מדינות המקור העיקריות לייבוא טקסטיל והלבשה מהאיחוד האירופי ומארה"ב הן סין, ASEAN ובסיסי ייצור טקסטיל והלבשה עיקריים אחרים.באותם תנאים, ההסתברות של סחורות להסתובב בין המדינות החברות עולה, מה שלמעשה מפעיל לחץ מסוים על האיחוד האירופי וארה"ב ושווקים אחרים.בנוסף, חסמי ההשקעה בקרב מדינות החברות ב-RCEP ירדו, וההשקעות בחו"ל צפויות לעלות.
זמן פרסום: ינואר-10-2022